<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן רע"ב</h1>
<h2>דף כג.</h2>
גם מה שאמרת בחתיכת חלב כזית וחתיכת שומן כשתי זתים ובא אחד וחתך של שומן לשנים ובא אחד ואכל את השתים וחברו אכל את האחת ונסתפק לו אם אכל את השנים שחתך או אחת מהשנים וחברתה, תימה אם אפשר לפטור לשום אחד מהם לרב אסי דאמר [כריתות י"ז ע"ב] חתיכה אחת שנינו ולחייא בר רב אי אפשר לפטור לראשון דהוו להו שתי חתיכות ע"כ לשונך. ועל כל זה אני אומר דאגב חורפך לא עיינת בה דודאי בכי האי גונא בין למר בין למר פטור ואדרבה מותר לכתחלה דכבר נתבטלה האחת בשתים של היתר, ואין לחלק בין שנתערבה מעיקרא אחת של איסור בתוך שתים של התר ובין שנתערבה אחת קטנה של איסור בתוך אחת גדולה של התר ונתחלקה של היתר לשתים דכאן וכאן חד בתרי בטיל. ולא עוד אלא שאני תמה שגם בזו חזרת לכלל מה שאמרת למעלה שאתה סבור דבכי הא אפילו מדאוריתא אסור ולא אזלינן בתר רובא עד שאתה מחייב את האוכל באשם תלוי, וזה הפך מה שכבר הודית דמדאוריתא אף על פי דאיתחזק איסורא אזלינן בתר רובא במין במינו וכדאיתא נמי בפרק התערובות [ע"ח ע"ב], ואני מתפלא בזה באיש כמוך. גם מה שהבאת מדרב חסדא דאמר בפרק הקומץ רבה [מנחות כ"ג ע"א] נבלה בטלה בשחוטה שאי אפשר לשחוטה שתעשה נבלה ושחוטה אינה בטלה בנבלה שאיפשר לנבלה שתעשה שחוטה, ובפרק שלישי דבכורות [כ"ג ע"א] אמרינן עלה אמר רבי יוסי ב"ר חנינא טהור מלטמא במגע אבל מטמא במשא, ואם גבי טומאת משא לא בטלה כל שכן לענין אכילה ע"כ לשונך. וכל שאתה [מוסיף] בזה אתה מוסיף פלא בעיני שאם כן אפילו דבר תורה לא אזלינן בתר רובא, אלא ההיא אליבא דרבי יהודה איתמר דאית ליה מין במינו לא בטיל וכדאיתא התם [מנחות כ"ג ע"ב] בהדיא, ובין רב חסדא ובין רבי חנינא אליבא דרבי יהודה אמרוה אלא דרב חסדא אזיל בתר מבטל ורבי חנינא אזיל בתר בטל וכדאיתא התם, אבל לרבנן הא אמרו עולין הוא דלא מבטלי אהדדי הא מין במינו בטל, ואליבא דרבי יהודה לענין אכילה מין במינו לא בטל. ולענין עירוב גבי האשה ששאלה מים ומלח לעיסתה הביאוה נמי בשילהי מסכת ביצה [ל"ח ע"ב]. ומה שתמהת במה שכתבתי עבר ובשלן כל אחד מותר בפני עצמו, ואמרת למה מותר והלא בכל אחד יש מטעם האיסור אם היה אפשר למיקם אטעמא. בזה ודאי צדקו דבריך ומיהו מה שכתבתי אגב שטפאי אתא לידי וכבר עברו ימים ועמדתי אני והכרתי בשגיאת המרוצה וציויתי לתקן בכל המקומות, וגם מי שהביא כתבך אלי בעברו בארץ מצא שכבר צויתי לתקן ונתקן, ובלשון הזה נתקן עבר ובשלן כאחד אפילו לאכול כל אחד ואחד בפני עצמו אסור לפי שהרוטב בנותן טעם וחוזר ונבלע בחתכות.
